ימים של מחשבה – להרגיש אופטימית ושלמה

ימים אלה – הם ימים של מחשבה בשבילי. מאז פרוץ המשבר אני כותבת יותר ומשתפת יותר מעולמי.
משברים מטבעם גורמים לך להתבוננות אחרת, נוספת ומעמיקה יותר.
אני מקבלת מילים חמות, מודות ומברכות על הכתיבה שלי, שמעוררת למחשבה, 
הזדהות ולהכלה של המצב.

רבות שואלות אותי על היכולת שלי להרגיש שלמה ומסופקת ולא מסוכסכת עם הסביבה או עם עצמי,
אופטימית ומאוזנת בדרך כלל – אבל בעיקר בימים האלה.
האמת היא שאלה שאלות שהפנו אליי במשך השנים, ובמהלך השבועות האחרונים עולות ביתר שאת.
ולי? – יש זמן התבוננות. אלה ימים של מחשבה איך להרגיש אופטימית ושלמה.

אז השבוע למשל הרגשתי שוב חוסר ודאות ודאגה לאמא שלי,
ובכלל לכל הקשישים שסגורים בבתים, ולאן פניתי  להפיג את המתח?
פתחתי ספר תהילים והתחלתי לקרוא.
זה קורה לי לאורך השנים כשאני במצב דחק או מחפשת חיזוק ופעם אחרונה זה קרה לי בצוק איתן –
כששני בניי השתתפו בקרבות. קריאת התהילים חיזקה ועודדה אותי.

וחברות שואלות – את? הרי את חילונית ומה הקשר לתפילה…
ואני יודעת לענות שככה זה אצלי. כזו אני. משלבת מכל העולמות שאני באה מהם.
היכולת לקחת את הטוב מכל העולמות ולשלב ביניהם – זה מה שעושה אותי שלמה.

משלבת בין כל העולמות. ימים של מחשבה1
משלבת בין כל העולמות

לעיתים, שימת דגש על זהות אחת בלבד אינה מאפשרת נקודת מבט רחבה על המציאות,
דבר היוצר קונפליקט פנימי שמוביל להסתכלות של שחור או לבן בלבד,
ולעיתים אף זה מוביל להחלטה לוותר על זהויות מהותיות הקיימות אצלך – כדי להידמות לאחרות.

יום העצמאות הוא תמיד זמן טוב לשמוח בעצמאותינו ובעצמאותי.
וכשאני חושבת על עצמאותי גם המחשבתית אבל בעיקר הרגשית,
אני יודעת או מרגישה שיש לי היכולת לשלב בין כל העולמות שלי ולקחת מכל עולם מה שאני אוהבת
והעובדה שאף פעם לא ניסיתי להידמות או להיות מה שאני לא, מחזקת אותי ועושה אותי שלמה –
עושה אותי מי שאני.

אני גם ואני גם

אני גם מאמינה בכח עליון, וגם חילונית מאמינה
אני גם פמינסטית אקטיבית, וגם לא מאמינה בשיויון סימטרי
אני גם עקרת בית, וגם קרייריסטית
אני גם מתפללת לטוב, וגם משפיעה על הטוב
אני גם מזרחית, וגם מערבית
אני גם אמיצה, וגם חרדה
ועוד ועוד עולמות שנח לי בהם למרות שלכאורה הם מנוגדים (אבל משלימים).

אז בימים האלה יותר מתמיד ובעוצמה גדולה יותר, אני מרגישה את מה שהרגשתי 
מאז ומתמיד וזה הכי פשוט ולא באופן מתוחכם או מודע, ממש מהבטן.
זה בהשקפת העולם המאוד בסיסית ולא מודעת שלי, 
לשלב ולקחת את הטוב מכל העולמות שלי וזה מה שיוצר
את האופטימיות – שמחת החיים ותחושת השלמות שלי.
איתה אני מגיעה אליכן מלב אל לב גם ובעיקר בימים הללו.

ורד אמיר. בבית שלי בימי קורונה

אז אני אשמח להמשיך להעביר אליכן את האנרגיות שלי
ואת תפיסת העולם שלי והניסיון שלי בשילוב העולמות שלי
שמביאים אותי לחיות חיים מלאים ושלמים ולחייך גם בימים מורכבים .
באהבה גדולה,
ורד אמיר

כתוב/כתבי תגובה